חצבת ופריחות דומות הן הפרעות שטחיות יחסית הנגרמות על ידי חום בריאות, בקיבה ובדם. הוצאת החום על ידי אוורור הפריחה היא השיטה היעילה ביותר לטיפול. אחרת, המחלה תהפוך למטרידה ואף מסוכנת. פורמולה זו מבטיחה פתרון חלק של חצבת בשלב מוקדם ופריחות דומות. היא גם שימושית כאשר הפריחה אינה מתפתחת בצורה חלקה.

פורמולה זו מייצגת את הדרך שבה טופלו חצבת ופריחות דומות לפני הופעת תיאוריית מחלות הפתוגן החם במאה ה-17. למעשה, רופאים כמו יה טיאן-שי וו ג'ו-טונג, שניסחו תיאוריה זו, הזהירו במיוחד שלא להשתמש בצמחים מעלים כמו Ge Gen או Sheng Ma בטיפול בכתמים ופצעונים (maculas and papules) במהלך מחלות פתוגן חם. לפי תיאוריית מחלות הפתוגן החם, כתמים ופצעונים מייצגים הפרעות ברמת ההזנה או הדם כאשר נוזלי היין כבר נפגעו. במקרים כאלה, הזזת הצ'י והנוזלים לכיוון החיצון תפגע עוד יותר ביין ותחמיר את הפתולוגיה הבסיסית.

לכן, למרות שההתוויות לפורמולה זו הורחבו על ידי חלק מהפרשנים לכלול כל מחלות החום בשלב מוקדם, הרופא המודרני הידוע פו פו-ג'ואו ממליץ להגביל את השימוש בה למטופלים שבהם ניתן לקבוע בבירור את נוכחות הרוח-קור בחיצון. במקרים כאלה, פו פו-ג'ואו גם מייעץ להוסיף Zi Su Ye, Fang Feng, Niu Bang Zi, ו-Chuan Xiong לפורמולה המקורית כדי לחזק את תכונות שחרור החיצון שלה. עצה זו עוקבת אחר ההמלצה של המחבר מהמאה ה-18 וואנג פו, אשר ב"אוסף חקירות מעולם הרפואה", הוסיף כוסברה ו-Sheng Jiang כדי להקל על פתיחת הנקבוביות והמרווחים.

בגלל הפעולה המעלה של מרכיביה העיקריים, הפורמולה משמשת גם לטיפול בשלשול והפרעות דיזנטריות בשלבים המוקדמים של הפרעת היאנג מינג כאשר החום עבר לטחול. שימוש זה הוצע לראשונה על ידי קה צ'ין, פרשן מפורסם מתקופת שושלת מינג על "דיונים בנזקי קור". הוא ממליץ שעבור שלשול, יש להוסיף צמחים הממירים לחות, ועבור הפרעות דיזנטריות, צמחים המווסתים את הצ'י ומחזקים את הדם.