ST-40 היא נקודת הדיקור החשובה ביותר לשינוי ליחה בגוף, ללא קשר למקורה. ליחה עשויה להיווצר כאשר:
א) סטגנציה של צ'י הכבד פוגעת בזרימת הנוזלים שאז מתקרשים לליחה,
ב) חום עודף או חסר מעבה נוזלי גוף (ליחה ידועה כ'חלק המהותי של האש', ואש כ'חלק הלא מהותי של הליחה') או
ג) כל אחד או כל שלושת הזאנג האחראים על שינוי והובלת נוזלים נמצאים בחוסר (הריאות במחמם העליון, הטחול במחמם האמצעי והכליות במחמם התחתון).
מכל אלה, חוסר הרמוניה של תפקוד ההובלה והשינוי של הטחול הוא החשוב ביותר קלינית, לכן "השאלות החיוניות" אומרות "הטחול הוא מקור הליחה" ו"כאשר מים, דגנים ונוזלי גוף אינם זורמים, הם יצטברו ויצרו נוזל-ליחה (טאניין)". כאשר תפקוד ההובלה והשינוי של הטחול נפגע, לכן, נוזלי גוף מצטברים ועם הזמן הופכים לליחה, שאז עשויה לעבור לזאנגפו ואזורים אחרים בגוף. יתר על כן, זהו עיקרון טיפול כללי שיש לווסת את הטחול בטיפול בליחה מכל מקור, כדי לסייע בשינויה. ST-40 היא הנקודה ממנה ערוץ החיבור-לואו של הקיבה מתחבר למרידיאן הטחול הקשור אליו. "המדריך לקלאסיקות של הדיקור" קובע "נקודות החיבור-לואו ממוקמות בין שני מרידיאנים... אם הן נדקרות, ניתן לטפל בתסמינים של המרידיאנים הקשורים פנימית-חיצונית". באופן מסורתי, ST-40 שימשה לטיפול בכל הצטברות של ליחה, במיוחד המשפיעה על הריאות, הלב, הגרון והראש.
לפי אמרה ברפואה הסינית, "הטחול הוא מקור הליחה והריאות הן מיכל הליחה". כאשר ליחה חוסמת את הירידה של צ'י הריאות, או כאשר חולשת צ'י הריאות אינה מסוגלת להוריד את הנוזלים, עלולים להיות שיעול, צפצופים ואסטמה המאופיינים בהפרשת ליחה מרובה. כאשר קור שולט, הליחה תהיה צלולה או לבנה, בעוד שכאשר חום שולט, הליחה תהיה צהובה, ירוקה או חומה. בין אם קרה או חמה, ST-40 היא נקודה חיונית לשינוי ליחה בריאות.
גם המרידיאן הראשי וגם מרידיאן השרירים של הקיבה עוברים דרך החזה, ו-ST-40 נחשבת מזה זמן רב לנקודה מובילה בטיפול בכאב חזה. אם ליחה חוסמת את התנועה החופשית של צ'י ודם בחזה, עלולות להיות מלאות, לחץ וכאב דוקר. כה גדולה הזיקה שלה לחזה, עד ש-ST-40 יכולה לשמש בטיפול בכל סוג של כאב חזה כולל נקע ופגיעה בשרירי החזה.
הדפוס של ליחה או אש-ליחה המערפלת או משבשת את הלב והנפש מתרחש בעיקר כאשר דיכאון רגשי חמור מוביל לסטגנציה של צ'י. צ'י סטגנטי אינו יכול עוד לפזר נוזלי גוף, שמתקרשים ליצירת ליחה. הליחה אז חוסמת את שערי הלב, משבשת את הנפש. סטגנציה בולטת או ממושכת של צ'י וליחה עשויה להפוך לאש ולגרום לאש-ליחה, שעלולה להסתבך עוד יותר מצריכת יתר של מזון שמנוני ומתובל ואלכוהול. כאשר היבט האש של אש-ליחה חזק, המטופל סובל מ'קואנג' (הפרעה מאנית) עם תסמינים כמו צחוק מטורף והתנהגות פראית ועזה. כאשר היבט הליחה שולט, עם פחות אש יחסית, המטופל סובל מ'דיאן' (דיכאון), המאופיין בבלבול מנטלי, לתרגיה וטשטוש. היכולת של ST-40 לשנות ליחה, בשילוב עם העובדה שהערוץ המתפצל של הקיבה מתחבר ללב, והמרידיאן הראשי של הקיבה מתחבר לחוצה האחורי (ובכך למוח) ב-DU-24 ו-DU-26, הופכת אותה למתאימה במיוחד לטיפול בהפרעות אלה.
מרידיאן החיבור-לואו של הקיבה מ-ST-40 מתחבר לכל מרידיאני היאנג באזור הראש. אם ליחה-לחות חוסמת את המחמם העליון והראש, היא עלולה לפגוע בעליית היאנג הצלול לראש ולפתחי החושים, ולגרום לסחרחורת וכאב ראש המאופיינים בתחושה כבדה ומעורפלת. אם רוח פנימית מזנקת כלפי מעלה, נושאת איתה ליחה, זה נקרא רוח-ליחה ועלול לגרום לתסמינים כמו אפילפסיה וסחרחורת חמורה. מרידיאן החיבור-לואו של הקיבה מסתיים בגרון, ואם צ'י סטגנטי פוגע ביכולת הריאות והקיבה להוריד את הנוזלים, נוצרת ליחה ומשתלבת עם צ'י סטגנטי לחסימת הגרון, וגורמת לצ'י של גרעין שזיף (גלובוס היסטריקוס), תחושת חסימה בגרון שמחמירה או משתפרת בהתאם לתנודות במצב הרגשי ושבדרך כלל קשורה לסטגנציה של צ'י וליחה.
מגוון רחב של הפרעות המשפיעות על כל אזור בגוף עלולות להיגרם מליחה. זה מבוטא באמרות הרפואה הסינית "אין מקום שהליחה לא יכולה להגיע אליו", "מאה המחלות כולן קשורות לליחה", "מחלות מוזרות לעתים קרובות כרוכות בליחה", ו"מחלה כרונית לעתים קרובות כרוכה בליחה". ללא קשר להתבטאויות, אם ליחה היא מרכיב בפתולוגיה, ST-40 מיועדת.
כמו נקודות רבות של מרידיאן הקיבה היאנג מינג של כף הרגל השופע בצ'י ודם, ST-40 מיועדת להפרעות מרידיאן כמו הפרעת ניוון וחסימה כואבת של החלק התחתון של הרגל. בזכות יכולתה לשנות ליחה, ST-40 מיועדת במיוחד לטיפול בהמיפלגיה עקב רוח-ליחה במרידיאנים.
לבסוף, "הקומפנדיום הגדול של דיקור ומוקסה" נותן התוויות ספציפיות לעודף וחוסר של נקודות החיבור-לואו. במקרה של ST-40, אלה הן מאניה-דיכאון (עודף); חוסר שליטה ברגליים והתנוונות של החלק התחתון של הרגליים (חוסר).